האם העבודה שלך פרנסה קריירה או ייעוד

"הגורל הנהדר ביותר, המזל הטוב הנפלא ביותר שיכול לקרות לאדם שישלמו לו כדי שיעשה את הדבר שהוא אוהב לעשות"  כתב מאסלו.
אחח…כמה שהמשפט נכון.

מה לדעתך  עושה את ההבדל?
מדוע חלקינו מתייחסים לעבודה כמקור פרנסה בלבד? ואילו אחרים רואים בעבודה שלהם קריירה?                       ורק מעטים רואים בעבודה את ייעודם?
הפסיכולוגית איימי וז'סנייבסקי ועמיתיה סבורים שעובדים חווים את עבודתם בשלושה אופנים פרנסה ,קריירה וייעוד.

מהי פרנסה?
פרנסה נתפשת בדרך כלל כחובה, כשהדגש הוא על הגמול הכספי ולא על ההגשמה האישית.
בדרך זו אנו הולכים למקום העבודה קודם כל מפני שאנחנו מוכרחים או צריכים ולא מפני שאנחנו רוצים.
אין לנו ציפיות של ממש ממקום העבודה מעבר לשכר שנקבל בסוף החודש ואנחנו מונעים מסופי השבוע המחכים בפתח וימי החופשה.

לעומת זאת מהי קריירה?
לקריירה מניעים חיצוניים כדוגמת כסף, קידום, יוקרה וכוח.
מי מאיתנו שמצוי במסלול קריירה מצפה לקידום, לטיפוס בסולם ההררכי- רוצה להתקדם מאיש צוות למנהל דרג ביניים, מראש צוות למנהל מחלקה, מסמנכ"ל למנכ"ל…

ומה לגבי ייעוד?
מי שחווה את עבודתו כייעוד רואה בעבודה מעין שליחות, תחושה של משהו מעבר…

העבודה הופכת למטרה בפני עצמה!
מי  שמצוי באפיק הזה הולך למקום עבודתו מפני שהוא רוצה להיות שם, עובד מפני שהוא רוצה לעבוד. נכון הוא שהשכר, הקידום והתנאים מסביב חשובים אבל הם לא העיקר.
הגורמים המניעים הם פנימיים ובמסלול הזה חווים תחושה של הגשמה עצמית.
העבודה מלהיבה, יש סיפוק, אנרגיה ומוטבציה להמשיך ולהתמיד.

העבודה נתפשת בעיני רוחנו כזכות ולא כחובה!

ברור לכל כי הדרך שבה אנו תופשים את עבודתינו משפיעה על שביעות הרצון שלנו בעבודה וגם בתחומים אחרים- משפחה, מערכות יחסים, התפתחות אישית ועוד.
מכאן שבהחלט חשוב להשקיע זמן ומאמץ באיתור הייעוד שלנו,
חלקינו יכולים להגיע לתשובה לבד ואילו אחרים ייעזרו בייעוץ והכוונה או אימון אישי לקריירה.
בכל מקרה זוהי השקעה שתרומתה לא תסולא בפז.

האם שאלתם את עצמכם:

• מה  אני רוצה לעשות?
• מה נותן לי משמעות?
• מה נותן לי הנאה?
• במה אני טוב/ה?

שאלות מהסוג הזה ועוד עשויים בהחלט לסייע בברור.
וז'סנייבסקי ממשיכה וגורסת  כי "שביעות הרצון בחיים ובעבודה תלויה באופן שהעובד תופש את העבודה ולאו דווקא ביוקרה המקצועית ובהכנסה שהיא מקנה".
עובדים שנמצאים בדרג גבוה יחסית נוטים לחוות את עבודתם כייעוד.
יחד עם זאת גם עובדים בתפקיד מוגבל וחדגוני יכולים להשפיע השפעה מסוימת על אופי עבודתם ובכך לחתור לעבר הייעוד.

במחקר שערכו דאטון ווז'סנייבסקי על עובדי ניקיון בבתי חולים, קבוצה אחת התייחסה לעבודתם כמשעממת וכחסרת משמעות לעומת השנייה שחוותה משמעות.

הכיצד?
אלו השייכים לקבוצה השנייה יצרו אינטראקציה עם האחיות, החולים המבקרים.
והביעו עניין בשיפור ההרגשה של הסובבים. הם נטו לראות את עבודתם בהקשר רחב יותר וכך יצרו תמונה משמעותית יותר, הם לא התייחסו לעצמם כזורקי אשפה ומכבסי כביסה אלא כעובדים שתורמים לשביעות רצון החולים ולתפקוד מוצלח יותר של בית החולים.

כשאנו רוצים לחוות משמעות, עניין והנאה מהעבודה עצם התפישה שלנו את העבודה לעיתים יותר חשובה מהעבודה עצמה.

האם בדקתם אילו שינויים אתם יכולים להוסיף לעבודתכם כדי לחוות יותר משמעות?
החוקרים גילו מגמה דומה גם בין ספרים, מידענים, אחים ועובדי מטבח שיוצרים יחסים משמעותיים עם לקוחות או חברים לעבודה.

עוד נושא חשוב באספקט של פרנסה, קריירה וייעוד הוא ההתייחסות וההתמקדות בגורמים להנאה ומשמעות או לחילופין אי ההבחנה במה שנמצא מתחת לאפינו.
ראלף וולדו אמרסון טען כי "העולם גהנום לאחד וגן עדן לאחר" ,אנחנו יודעים כי אנשים שונים תופשים את אותו אירוע בדרכים שונות לחלוטין ולפיכך החוויה שלהם שונה.
גם מה שנבחר להתמקד בו בעבודה ייקבע במידה רבה אם ניהנה ממה שאנחנו עושים.
לעיתים שינוי בתפישה עשוי להוליד שוני ניכר ולעיתים אין צורך לחפש את השינוי בחוץ.

חשוב לזכור! הגשמה עצמית והנאה הם תוצר של העיסוק אותו אנו בוחרים לצד התפישה שלנו אותו.

לסיכום,
ייעוד- לכאורה נראה כי זהו  המקום שרובינו נרצה להיות בו כשניהיה גדולים.
ועדיין מעטים הם האנשים שעוסקים במה שהם אוהבים, ממלאים אחר הצרכים שלהם באופן מיטבי, קמים בכל בוקר עם תחושת סיפוק ומשמעות, פועלים מתוך יצירתיות וחופש פעולה פנימי.
האם זה יכול להיות גם המקום שלך? כן!

איך אפשר להגיע לשם?
ובכן אין קיצורי דרך. קודם כל יש לקבל החלטה חד משמעית- אני בעניין!
אם תשובתך היא: "כן, אבל…" משמעות הדבר שאינך שלמ/ה עם ההחלטה.
עד שהאבל לא יוסר לא מתבצעת בחירה אמיתית.
ברגע שהתשובה שלך היא "כן", עשית כבר צעד ראשון ומשמעותי בדרך ל….
ועכשיו נותר רק לבחור בתהליך בירור עצמי  או בתהליך אימוני/ייעוצי למציאת אי המטמון הפרטי שלך!

להצלחה שלכם,
יפעת אלי בלוט